|
הסכין האורבנית הזו כבר החלה דוהה בזיכרון
שיניה מצהיבות מניקוטין
נשימתה צחנה וקיא אלכוהולי
ודבק פיקוסים בנעלי העוברים והשבים
מפרכס על דפנות המכונית
מחפש ללכלך אותי בהבל-פה לח
אני מתחמקת ממנו אל השחור של השחור שבכביש
כמו מנהג המשאית הבוהה בשדיי המצטמקים
במחלף השלישי כבר חופשיה
אני רוכבת עכשיו על ההרים
בדרך לאהובתי.
תודה לטורי איימוס על ההשראה, תודה לאמא על האוטו |
|
|
ירדתי
מהפסים...
מושי החמור,
זברה לשעבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.