ענת אבישר / סשן מרפסת |
אחת.
מוטות החצובה שלך ניטחים חזק על ירכיי
אני צריכה לספור לאט עד חמש
שתים.
לנשום עמוק, לנפח את הבטן
העדשה שלך ננעצת לי בין הקפלים
דורשת שאתמסר לפוזיציה
לרגבי עפר יבשים חורצים רגליים יחפות
שלוש.
צמצם נושך פטמה ועוד אחת
אני מנסה לזכור איפה הייתי בספירה
שריטות התריס שלך חורשות את גבי
ארבע.
חשיפה אחר חשיפה אני קורסת
קולות הקרקוש פותחים אותי
חמש.
הכל שייך לך עכשיו
עירום וחשוף ונרעד
ורגיש כל כך לאור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|