ענת אבישר / שוב נובמבר - ערוך |
מחככת ידיים להתחמם בין קרעי שרוול שחור.
אתה מבין, מאז שעזבת לא הרבה השתנה
רק התחנה הסופית הולכת ומתכווצת
ודלתות הזכוכית מדממות שקוף,
בקול קפוא שידע פעם ללחוש גחלים
אז, כשהכל הפך בשר ודם ולהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|