[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








1. פחד - סיכמנו מה עושים. את פוחדת? תפרקי לגורמים. תסתכלי
לפחד בעיניים ותגידי לו, "מותק, אני גדולה. אני הרבה יותר
גדולה ממך." כמו שעשינו עם חרדת הנטישה. ולא להתעצל. מול דף.

2. שקרים. את לא חייבת לדעת הכל!!! תכניסי לך את זה לראש. נמאס
מהפוזה היודעת כל שלך. את לא יודעת כלום! תודי בזה. זו לא בושה
בגילך. בייחוד אם אצל הוריך הדוקטורים זו לא בושה, אז למה
אצלך. במקום להמציא תירוצים ללמה עשית דברים מסוימים או החלטת
נניח, לעזוב את האוניברסיטה - תגידי בפשטות: לא יודעת. היה לי
רע ולא רציתי. אני עדיין לא רוצה. ולא ברור לי למה. בשביל מה
ההשערות האלה.

3. נקודה נוספת בעניין שקרים - את לא חייבת להיות מרכז
העניינים. קיבינימט, זה רק מעצבן. אפילו אותך. הרי יותר מעניין
להקשיב לאחרים מאשר לדבר בעצמך, את השטויות שלך את מכירה כבר
שנים, לעזאזל. תני לאנשים מקום. תני לאנשים במה. תלמדי להקשיב
שוב. תלמדי להבין. תפסיקי להיות כל כך מרוכזת בעצמך, בחרא שלך.
זה לא מעניין, אפילו אותך. את טוחנת שם מים שנים. הרבה יותר
טוב יהיה לך אם לא תגיבי בשקר למול פחד, או לחץ. אם את לא
במרכז זה לא אומר שלא אוהבים אותך. זה לא אומר שלא מכבדים
אותך. לא אומר שאת לא רצויה. את בכלל לא העניין כאן. אנשים
זקוקים לזמן לדבר. על עצמם. בשביל זה יש תקשורת.

4. נקודה נוספת נוספת בעניין שקרים - (כבר אמרתי שזו בעיה
מורכבת?) תמצאי את הנקודה בה מתחשק לך לקשט סיפור. תצמדי
לעובדות, ותראי איזה עובדה מפריעה לך. לדוגמא, בואי ניקח סיפור
ישן - מה עשית בצבא. העובדה שהפריעה לך היתה העובדה שמעבר
למידעון חיל התחזוקה וזה שמעולם לא נשפטת על כלום (חוץ ממת"ש
על חוגר) - היה לך שירות צבאי בינוני ומטה. את לא רואה את
השירות שלך כהישג משמעותי. פאק איט, זה שירות צבאי. חרא שצריך
לעבור, ועל זה שעברת אותו מגיע לך כל הכבוד. את לא חייבת להיות
שרה גיבורת ניל"י של הבנות בצבא. את לא חייבת להיות יותר
מכולם. גם את כמו שאת זה מספיק. ומותר לכאוב צלקות של שירות
צבאי. רוב האנשים עדיין מלקקים את הצלקות, איש איש מסיבותיו
הוא. את לא חייבת להראות את החוזק שלך שם. הוא יתבטא טוב יותר
במעשים, ובהודאה באמת קשה ככל שתהיה.

5. אני יודעת שזה קשה, אבל פאק - תסלחי לעצמך. אשמה זו דרך
לעשות עוד טעויות. אנד יו נואו איט. אז תתחילי לסלוח לך, כי
צבירת האשמה הזו רק מגבירה את תחושת הקורבניות שלך ומונעת ממך
לראות. את היית קצת יותר מדי עיוורת לטעמי לאחרונה. אז תפתחי
עיניים, ותסלחי לעצמך מספיק כדי להתחיל לזוז. אשמה מקרקעת
אותך, אז זו לא הדרך.

6. היפר סנסוריה היא תירוץ לחוסר איפוק. תפסיקי לדבר על זה
בכלל. תתאפקי, כמו אדם נבון ומתחשב. תלמדי שליטה עצמית. יו קאן
דו איט. אני מאמינה בך. דחיית סיפוקים מונעת תובענות ואובדן.
תשנני את זה כל לילה לפני השינה. הכל בא בזמנו. מה שלא תביא
הרוח יביא הים.

7. בטחון עצמי זה עניין של בחירה ושל עבודה. ככל שיהיה לך יותר
בטחון אמיתי במי שאת, ככל שתצמדי לעובדות ולאמת יותר - כך
יגבר. זה מאוד פשוט - ככל שתצהירי פחות הצהרות שקר או הגזמה,
ככה יהיו פחות ספקות ותחושת זיוף, ותוכלי להרגיש בטוחה מתחת
לאמת. תחושה שכבר חשת בעבר, אחרי המונולוגים-מונודיאלוגים.

8. פרופורציה! אין לי מספיק סימני קריאה לשים כאן. לא כל דבר
הוא סוף העולם. לא כל מריבה היא סיבה ללחץ ברמה 9. תאמדי מצבים
על פי חומרה. סרטן סופני - 8.5-9, מריבה עם בת זוג - 5. קורס
קופירייטינג - 5.5. מעבר דירה לבד - 6 (בנדיבות יתר). פרידה -
7. כמו שבוחנים מצב אצל חולה. תמקמי את הבעיה על סולם. ואם את
פוחדת ממשהו והפחד מלחיץ, חזרי לסעיף הראשון ותתמודדי. נא
לזכור שפרידה היא לא חיים או מוות אבל היא אירוע קשה ומכאיב,
אז בנדיבות ובשבוע הראשון היא 7.5, ואחר כך היא צונחת ל-3.
ובעבודה היא בכלל 2. כי אי אפשר ואסור לשקוע. 10 בסולם לחץ -
אשפוז במצב חמור מאוד או מוות מיידי של מישהו. ושומדבר אחר. 9
- מחלה סופנית, מצב קשה מתמשך. 8 - הפלה, ניתוח וכו'. 7 -
מתחיל להיות פיטורין, פרידה וכו'.

9. נוסטלגיה. זה לוקח אותך אחורה. הגעגועים ליואבי מחזירים
אותך לעבר. אל תחיי בעבר. קומי. המשיכי. אסור לשקוע. אם תמשיכי
להאכיל את הפחד שיקרה לך שוב האסון ההוא, הוא ינשוך אותך שוב.
תפסיקי. פשוט ככה.

10. הנושא הכי קשה פה. משפחה. אין לך מושג איך לכפר. בואי
נתחיל ביותר כבוד לאבא. יותר אמפתיה. יותר ניסיון לתקשר
ולהבין. את לא חייבת לקבל. אבל לפחות תקשיבי לו. לא יהיה לך
עוד הרבה זמן לעשות זאת. תתכתבי איתו, תדברי איתו. תביעי
אכפתיות. מספיק כעסת. מספיק ישבת על הפוזה הקורבנית. תקומי,
תעשי עם הקשר ביניכם משהו. תשלחי לו אימייל. תציעי עזרה.
תחבקי. תבואי לסופ"ש ותראי לו כמה את אחרת ממה שהיית, כמה את
אדם רציני. כי את כזו, כשאת לא עסוקה בלתרץ למה את לא.

11. תכתבי תכתבי תכתבי תכתבי. בלי תירוצים. תכתבי שטויות,
תכתבי רציני, תכתבי סלוגנים. העיקר לכתוב, העיקר להתפתח. העיקר
להמשיך.

12. תקשיבי!!! לכולם! תנקי את הלב, את הראש, תפתחי את האוזניים
והעיניים ותקשיבי. גם ללקוחות. תקשיבי, תביני, תקשיבי עוד.
יהיה לך יותר קל לחיות עם עצמך אם תתני מקום למנוחה. תקשיבי,
זה זמן לנוח מהמירוץ מחשבות.

13. די לדיכאון. יש לו מיליון הצדקות. הוא הכי הגיוני בעולם.
אבל הוא טיפשי כי הוא עוצר אותך מלחוות את החיים. אז או שאת
מתחילה לחיות, או שאת מתחילה למות. החלטה שלך.

14. איך את מרגישה עם הגוף שלך? מתי בפעם האחרונה ישבת עם
המתנה הכי גדולה שאלוהים נתן לך, ושמעת את התלונות? רע לך עם
עצמך כי את חושבת על הגוף שלך רע. תתחילי לאהוב אותך. מותר
לאהוב שמנה. כן, כן, מה ששמעת. הגוף שלך צמא לאהבה. את מרגישה
את זה כבר שנים. אז למה את מקפחת אותו. להגביר את תחושת
הקיפוח? זה תורם להיותך קורבן, אז זה חייב להיפסק. מספר מנטרות
לשינון: "אני יפה. אני מושכת. יש בי קסם. יש בי הכל." נא לומר
עשרים פעם מול הראי. מעבר לזה, מותק. בואי נהיה כנים על עוד
משהו. כשאת תוך כדי סקס, את עסוקה בלחשוב כמה את מגעילה. אז
כדאי בהחלט שלא תחשבי את זה. את לא באמת רוצה סרטן או מחלות,
נכון? תהני, תני לגוף שלך לספוג כמה שיותר הנאה. תרגישי, במקום
לפחד שאולי התנוחה הזו עושה אותך יותר דוחה ממה שאת. את לא
דוחה. את יפהפיה ומגיע לך שיאהבו אותך.

15. יש לך פה מה זה גדול. את מטומטמת כמעט כשזה נוגע למה שיוצא
לך מהפה. תשימי לב, תסתמי ותלמדי לשתוק. סייג לחכמה, שתיקה.

16. לא להכל יש הסבר. את לא חייבת להמציא אחד.

17. תאמיני בעצמך. מגיע לך. אם הגעת לסעיף 17, ושמרת על כנות,
את יכולה הכל. אני גאה בך על ההישג הזה. תסתכלי לזה בעיניים,
תראי איפה את בהשוואה ללפני שלוש או ארבע שעות. את מאורגנת
ומסודרת הרבה הרבה יותר. תחמיאי לעצמך, בינך ובינך. מותר לך.
במידה.

18. מניפולציות. תגידי לי. למה זה טוב. את מקבלת את מה שרצית
רק לכאורה. את תמיד תתהי אם זה באמת או לא, ואז אין לזה ערך.
ואם אין לזה ערך, אז מה זה שווה. חבל על המניפולטיביות. חבל על
הסחטנות הרגשית. זה בזבוז זמן, כי זה נותן רק ריקנות. תגידי
באמת, תהיי ישירה ודוגרית. בלי מניפולציה. פחות חשוב שתקבלי את
מה שאת רוצה מאשר שכשתקבלי זה יהיה אמיתי.

19. תשומת לב תביא גם זיכרון. שימי לב, היי מודעת. את חיה
בעיוורון. תתעוררי. אם תשימי לב מה את עושה, גם תזכרי אותו.

20. כל הרשימה הזו היא הגשמה עצמית, קבלה, עבודה והבנה. אם
תהיי כנה, אמיתית, ישירה ובלי מורא - את תנצחי. או בסלוגן
הצבאי - "המעז ינצח." תעזי להיות את, כמו שאת. תראי מה יקרה.
יש לי הרגשה שתהיה הפתעה.
זו רשימה של לרצות לחיות. לרצות לאהוב. ולעשות עבור זה, עבור
עצמי, עבור מה שאני רוצה שיהיה בחיי.

הלוואי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה תמיד
החתולים בסרטים
מצויירים הם
הרעים?
מתי לאחרונה היה
לכם חבר עכבר?!

כפויי טובה
כווווולכם!


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/11/05 11:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענת אבישר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה