עיצרו את השעונים, חיתכו את קווי הטלפון
מנעו מהכלב לנבוח עם עצם עסיסית בגרון
השתיקו את הפסנתרים ובתופים עמומים
הוציאו את הארון, הביאו את קהל ההמומים.

הבו מטוסים שיחוגו מייבבים ממעל
משרבטים ברקיע הודעה: הוא נפל.
קשרו סרטי אבל על צוואריהן הלבנים של היונים הציבוריות
ותנו לשוטרי התנועה ללבוש כפפות שחורות ממלכתיות

הוא היה לי הצפון, הדרום, המזרח והמערב
הוא היה לי שבוע עבודה והסופ"ש שאחריו
הוא היה לי צהריים וחצות ושיח ושירה
חשבתי שנאהב לנצח, טעיתי כה מרה.

לא רוצים אותם יותר, כבו את כל הכוכבים
ארזו את הירח, ופרקו את החמה לגורמי גורמים
שפכו את האוקיינוס וטאטאו את היערות
כי שום דבר טוב לא יכול עוד להיות.

המקור

Funeral Blues/ W.H. Auden

Stop all the clocks, cut off the telephone,
Prevent the dog from barking with a juicy bone,
Silence the pianos and with muffled drum
Bring out the coffin, let the mourners come.

Let aeroplanes circle moaning overhead
Scribbling on the sky the message He is Dead.
Put crepe bows round the white necks of the public doves,
Let the traffic policemen wear black cotton gloves.

He was my North, my South, my East and West,
My working week and my Sunday rest,
My noon, my midnight, my talk, my song;
I thought that love would last forever: I was wrong.

The stars are not wanted now; put out every one,
Pack up the moon and dismantle the sun,
Pour away the ocean and sweep up the woods;
For nothing now can ever come to any good.