עכשיו החושך הזה כולו מבורך
ובו תינשא מלכותך
קול גדול מחריף ונכרך
הנר כבה לנשימתך

בלילה אני נמשלת לחרס נשבר
תהילתך עוברת לי בחדר
מצליפה בי כל רגע שנצבר
בו לא הייתי חלק מן העדר

אתה דן אותי לחיים שלמים בצמא
חסרי תשובה ותפילה וגמרא
פוסק רעב לתינוקות ומשפחה חמה
ואין מעבירין את רוע הגזירה.

אני מבכה על הגזירה המושחזת
כי בנפשי אביא לחמי
ואם עוד היה מזבח הייתי נאחזת
לוחשת תחנוני רחמי

וקול דממה דקה כבר נשמע
האפלה שוב שקטה וחמימה

עכשיו החושך הזה כולו מבורך
ובו תינשא מלכותך
קול גדול מחריף ונכרך
הנר כבה לנשימתך


תרגיל בחריזה על הנושא "כשהנר כבה הנפש מתפכחת".
מס' שורות והשראה מרובה מתוך הפיוט לימים הנוראים "ונתנה
תוקף". לינק למי שתוהה בעניין:
http://www.piyut.org.il/textual/172.html