|
לגנוב חריץ מגבינת הזמן
של בוקר יום ראשון
ולפמפם באר אושרך
להיבלע בין שכבות עוגתך
ללקק את קצף תאוותך
להיתמלא בתמימותך
ולחיות
ויהי יום שני |
|
|
נכנסנו הבייתה
אחרי ארוחת הערב
עם אנשי הניהול
של החברה, ואיך
שאנחנו מדליקים
את האור אנחנו
רואים עשרה
נערים בני 14
יושבים מול
הטלוויזיה,
צופים בסרט כחול
ומאוננים.
זה נוער זה? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.