פנייך היפות מלוות את מחשבותיי,
גם ביום וגם בלילה, אך אין ביופי די!
יופייך לא נוצר בשבילי-
הוא רק כלי בשבילך לצוד שכמותי;
האם תעניקי לי גם מתנתך
במבט מכונף באהבתך?
את פנייך, יצירת הבריאה,
כבר הצגת לראווה-
ראה חצי עולם...
ונדהם,
אך מבט אהבה שתתני בי
יהיה משום יצירתי ולי.
שיהיה מבטך לוחש אהבתך,
שיהיה מבעיר תשוקתי לאש,
שיהיה מפזר עצב מעיניי,
שיהיה עורג למגעיי,
שיחוש לבך כי מבט שכזה
טרם הענקת מעודך.
פנייך היפות נלוות אל זיכרונותי
אך אין בזיכרון די!
קרבה השעה ארוכת הסכין
שאם לא אראה מבטך מיד- יימחק זיכרוני,
ולא יידע עוד לבי
אם היקר שבך- חי עדיין בקרבי.
06/02/05 © |
