חיכיתי לראות את השמש
אך לא יודעת מתי שוב תזרח
עזבתי
כי לא יודעת מתי תשוב.

הייתי רוצה לעוף
במקום לזחול בעפר,
לתפוס טיפות של דמעות
בכף ידי הקטנה,
לגעת שוב בגופך,
להיות כמו האינסוף שבים-
באקסטזה אתך.
לא מבינה למה לא הגעת
ומרגישה ריקנות;
ולא אדע אם תחזור.

תמיד מקווה
לראות אותה הזריחה,
אותה השמש.
שברירית אני היום
כמו עלים של אביב
ויודעת שיגיע הזמן
ושוב ניפגש
נהייה כמו פעם, זוכר?

אילו יכולתי רק לצייר לך
את הזיכרונות שלי-
היית רואה את הפגישה הבאה שלנו
בציור מלא כוכבים נוצצים...

01/04/03