|
בוא ונשכח את הכאב
רק לרגע
ובינתיים,
בוא ונסתכל בעיניים
עם חיוך על השפתיים,
נצחק בין אושר
לבין דמעות,
נזכור לילות
עם הרבה אורות,
ננשום את הריחות,
נצמיד את הזיעות
ונחגוג ביחד את הפעימות...
עת אבוא אליך חרש
אלך איתך עד תום!-
את הרגע לא אוכל לעצור.
11/07/03 |
|
צבוטאותי
ומוטאוטי ירדו
לסיניי,
פגשו שם את
אחמדתי ואת
קוסיתית
השרמוטה
צבוטאותי היה
ממורמר, כי מאז
שקוטאותי טבע,
הוא נאלץ לסתובב
במקומות מסריחים
ולא פחות זה
האנשים החארות,
איפה היה
המציל?!
איפה!!!
בן אדם נכנס
למים וזהו,
כלום,
ומי נשאר לספוג
את המציאות
מי?
ד"ר מישה רוזנר,
מחבר
האוטוביוגרפיה
הרשמית של
צבוטאותי שטרן -
אין לי
חברים!!!
עכשיו בשבוע
הספר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.