שאלתי "מדוע?" והים לא ענה לי,
הצדפים לא זימרו והקצף שתק.
שאלתי "איך?" והרקיע לא ענה לי,
העננים בכו במטר דק.

גופה נח דומם על החול,
רפה וחסר חיים.
ידה מושטת הרחק מגופה,
כמעט נוגעת במים.

שערה ירקרק, אצות בו שזורות,
נח על החוף ללא ניע.
לא עוד ירטב ממלח הים,
לא עוד ירחף במימיה.

זנבה שמוט, קשקשיו יבשים,
יבשים כאבק ברוח.
לא עוד יחתור בשטף גלים,
לא עוד יאבק בים הפתוח.

רק עיניה נותרו כחולות כשהיו,
מתנתה האחרונה של הים.
באזניה לעד צדפים ילחשו
על חופים שהיו ואינם.