פרספוני האדס / כאב שקט |
אבל אני כבר לא מרגישה.
אף אחד לא בא אלי, ומה הפלא?
הדרך חסומה ואין גישה.
הקור לא יכול לגעת בי עכשיו.
חום בתוך חזי ובעיני,
יבבה שקטה בגרוני
והחום יורד אל פני.
קווים מקבילים נפגשו והקרח נמס מהחום,
זה אפילו לא צורב.
בתוכי שקט כל כך עכשיו,
שקט אבל כואב.
גבישי הקרח נסדקו
ואני הפסקתי להתלבט.
אני שוכבת ומקבלת
עוד מנה של כאב שקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|