|
שיר שכתבתי בעקבות השיר "ספר שירי הלבן" של המשוררת רחל
את צריחותי כבר הפסקתי לצרוח
גם שעות המצוקה כבר חלפו
אך הכאבים שכאבתי מאותו הרגע
אותי מעולם לא עזבו
המחרוזת החלה סובבת צווארי
חונקת אותי בתוכה
וספר שירי, נקרעו כל דפיו
וכל שנותר הוא דמעה
האש שחתמה צרבה את גופי
השאירה בו צלקות
ורק תוגתו של ליבי-
הוא לא הפסיק עוד לבכות |
|
|
אני מקווה שזה
הסלוגן האחרון
שאני כותב היום,
רגע, עבר 12
בלילה, זה כבר
מחר,
שיט, ואני סתם
התחייבתי.
בני סלע, מתחייב
בקלות לטקסים
מטופשים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.