ידעתי, שאסור לשתות ולנהוג,
יש דברים שלא עושים.
בטח לא כשאת אם לתינוקת ואישה לבעל מקסים.
אני בדרכי לאחי הצעיר, נוסעת בזהירות,
ובדרך מכונית לא מבחינה בי ופוגעת בי בעוצמה ובמהירות.
אני שוכבת כאן בצד הדרך, שומעת קול קורא:
"האישה הזאת חיה! מהר קראו לרופא"
אני רואה הרבה דם עכשיו, רובו שלי אני חושבת,
הנהג שלידי שתה, אז מדוע אני זאת שמוותרת?
למה זה קורה דווקא לי? ולא לנהגת אחרת?
מדוע אנשים שותים? זה יכול להרוס חיים שלמים.
אני מרגישה כאבים חזקים עכשיו, חדים ודוקרים - כמו סכין!
הנוסעת במכונית שהתנגשה בי נראית לי שיכורה,
היא מביטה בי ומהססת,
זה לא הוגן! היא שתתה ואני כאן גוססת!
אל תדאגו לי, אמרו זאת לכל משפחתי,
גם כשאגיע למעלה, אני יודעת שעדיין תהיו שם איתי.
מישהו היה צריך להגיד לנהג שלשתות ולנהוג זה לא כדאי,
אם רק היו אומרים לו, אולי עוד בן אדם היה חי.
נשמת אפי מתקצרת, עכשיו אני מתחילה לפחד,
גיל, דור... כל כך קשה להיפרד!
יש לי שאלה אחרונה, לפני שאעצום את עיניי,
אני לא שתיתי ונהגתי,
אז למה איבדתי את חיי? |