|
זה לא החורף שעושה אותי עצובה כל כך
בימים אפורים וקודרים יש פריחה של שקד,
יש קרן שמש יוצאת לאור מבין עננים
וחתול על הגג המכשכש בזנב.
זה לא הברק שמפחיד אותי כל כך
עם הרעש הגדול המרעיד את התריסים,
יש נעימות מן הרדיו ושירים מענגים
וציוץ צפורים מעורר בבקרים.
זה השקט שאופף וסוגר
חונק עד אחרון הדמעות,
ברגעים בהם תקתוק השעון
מחריש את אזני ושובר זגוגיות.
אין יוצא ואין בא
העיר שלי נדמה,
קפאה לה עם שוך הסערה
עטורה לה בפרחי נרקיס. |
|
|
קראתי עכשיו את
הסלוגן של אחת
שרוצה להשאיר את
חותמה דרך המחשב
של הבעלים שלי
על פני האדמה,
וביני לבין
עצמי- אני מודה,
שבמחשב של גן
עדן יש מסנן.
שפרירית, שניסתה
להתעופף אבל
רגלה נתקעה
במשהו והאור
שבתחת שלה נדלק
ועכשיו כולם
יודעים שהיא
מפורסמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.