פרספוני האדס / זרה |
אם לא אזהר הם יראו אותי.
להרים ראש, לצעוד קדימה
בשלווה מלאכותית.
אני לא שומעת אותם בכלל,
ולמה שאקשיב?
זה כל מה שהם רוצים,
לגרום לי להגיב.
אם אתעלם הם יפסיקו,
הם לא יטרידו אותי יותר.
אסור להראות ששמתי לב,
אסור לי לוותר.
אני הרי לא עשיתי כלום,
מה כבר עשיתי להם?
לעולם לא אבין אותם,
לא אהיה אחת משלהם.
אני לא צריכה להתייחס,
הם הרי רק אנשים.
הם לא מבינים בכלל,
יצורים קטנים ומטופשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|