אני יושב לבדי ובוהה בה
לא יודע מתי
יגיע הרגע
ויודע שכמותי
עוד רבים נפלו ויפלו ברשתה
אין, אין כמותה
לילה בלי שינה
עובר בכמיהה בתשוקה
ברצון העז
האמת המרה כבר ידועה
אך איני מקבל את הדין
אני אהבתי אותה באמת
ואוהב עודני
אך היא הולכת
ואני בוהה בה מתרחקת
ממני
ואם לא תהיה שלי
לא תהיה של אף אחד
כולם, כולם יתאבלו על עזיבתה
אינני עוד לבד
וזכרה ינצר בלבי לעד







יום ששי, 15.5, 6:10 בבוקר. הפרק האחרון של סיינפלד.
רק להראות שאפשר לכתוב שירים על כלום :).

לנצח נזכור אותם: ג'רי, ג'ורג', איליין וקרמר.
יהי זכרם ברוך, ידה ידה ידה.