יש רגעים, שהכל מתבהר
ופתאום הכל נהיה מובן
עם מי להיות, ממי ללכת
מה לעשות, באיזה זמן
ואז אני מרגיש, שמצאתי את הפתרון
ואז אני יודע, שיש לי עוד תקווה
שאם אעשה ככה וככה
אז הכל יסתדר, וגם לטובה
אבל לא תמיד יש כוח
ולא תמיד זה אפשרי
וכשכבר כן אפשר
שוב פעם הכל נראה אפרורי
אז פעם אחת ולתמיד
החלטתי לכתוב ולא לשכוח
מה שאני יודע שאני צריך לעשות
מה לעשות כשיהיה לי כוח
לדבר עם האנשים שאני אוהב, ולהגיד להם בפרצוף
בדיוק מה אני מרגיש ומה אני רוצה
לדבר עם אנשים שאני רוצה, ולהגיד להם בפרצוף
בדיוק מה אני מרגיש ואיך אני אוהב
לא לשקר, להגיד את האמת
לא לפחד, לעמוד, להתעמת
אסור לברוח, מותר לדחות למחר
אסור לשכוח, מותר לוותר אם מאוחר
לדבר, לנסות, פעם ועוד פעם
אבל כשברור שלא, לוותר כי כבר אין טעם
לדעת מה נכון, ולא מה אתה מקווה
להרגיש מה כדאי, ולא מה אולי יקרה
להילחם על מה שחשוב, ועל מה שצודק ונכון
לוותר על מה שהוא לא רציני, ומה שיהיה בטוח אסון
ואם יש אהבה, אז להילחם
ואם אתה אוהב, אז לא לוותר בקלות
ומה שלא נכון, אז מולו להתקומם
ולא להיכנע, להיפגע מכל שטות
אבל אם רק אתה נלחם, ואין לך עזרה
אם מה שאתה נותן, אתה לא מקבל חזרה
אם משהו חד צדדי, וברור שככה יישאר
אז להבין שזה לא זה, אז להיות מוכנים לוותר |
