|
זה מגיע מלמעלה בלי שום אזהרה
זה מגיע כמו סופה סוערת וקרה
מחלחל בבת אחת וטורף את הקלפים
מרסק את המציאות ומכתיב את הכללים
לא ציפית שזה יגיע בשלב כל כך מוקדם
ישתלט לך על המוח ויקפיא לך את הדם
לא דמיינת שזה יכול להיות דבר כל כך נורא
איך משום מקום נחת עליך שלב ההכרה
כמו נחש את מתפתלת מנסה להשתחרר
נאבקת ובועטת מסרבת לקבל
המציאות שלך נושכת
כבר הבנת את זה מזמן
ואין לאן לברוח
הקיום שלך הוא כאן
זה מכה בכל הכוח מטלטל את הנשמה
וקובר את הפנטזיה עמוק באדמה
כמו ברק מאיר עליך באורות נעלמים
שואל את השאלות ודורש גם הסברים
את רוצה לחזור אחורה לילדות האבודה
כשעוד היתה לך סקרנות והעולם היה חידה
נהר הזמן שלך שוצף, שוטף את השנים
בתמונת העולם שלך דוהים כל הגוונים
כמו נחש את מתפתלת מנסה להתרגל
משתנקת, נאנקת, לא רוצה להיגמל
מעולם החלומות
שלא ישובו לעולם
אם היה לאן לברוח
עוד היו לך את כולם
זה מגיע כמו סופה זה היה חייב לבוא
ידעת שזה יפתיע, לא יכולת למצוא מחבוא
משותקת את צופה בחייך משתנים
בראי מולך פתאום זרים לך הפנים
פברואר 2005 |
|
|
למה? כל פעם
שמישהו רוצה
לשאול שאלה הוא
שואל אם אפשר
לשאול שאלה?,
זה לא ביזבוז של
שאלה?,
ביזבוז
וגסות רוח!,
כי אתה שואל
משהו תוך
כדיי התעלמות
מוחלטת מהנשאל,
כאילו שמישהו
שואל אותו אם
אפשר לשאול אותו
שאלה.
חוצפה!
שאול מהמוסד,
שואל דברים
ושאלות ללא מטרה
או הגיון! ממש
כמו במלחמת
השנאוצרים
הגדולה של מזרח
קוייבק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.