אריאל סנטוס / אומנות המבט |
הגיע עת, נערתי,
שאי פנייך, די לדמעות
הביטי תכול שמים
הם אינם יודעים לבכות.
בנום השמש לנו
יש קצה אחר בו ילדים משתוללים
אל מול קרניים ראשונות
של בוא אביב ונעורים
ואם סופה ברק וגשם -
עוד תראי יבואו ניצני חיטה
ודבש דבורים ופת הלחם
ויד, כתף, שקיעה
הן בעיני ראיתי אלה
למדתי אומנות מבט
בתוך לגונות-עד עינייך
חצי ירח שט.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|