הייתי רוצה להפסיק לרעוד
מתחת לשמיכות.


עם לילה אספתי ריסים שנשרו על הכר
אל כרית האצבע.
נשיפה דקה שלחתי לתוכם וכל המשאלות התערבבו
בין פרירורי האבק הגסים
שנחו חזרה על מקומם.

בין תקווה לאנחת ייאוש מבטי מתרומם לקראתך
וגבך המופנה אליי
חושף חוליה תחת חוליה מסודרות כשלשלאות
הכובלות אותי אלייך.

הלילה נכנע תחת מכות הגשם
וסחף הרוח.
מרחוק להט הנורה חודר לאישונים;
צינורות שולחים חום
אל לב ורחם.


הייתי רוצה להפסיק לרעוד
מתחת לשמיכות
גם כשחם אצלי בגוף.








תודה ליקירי  שמכסה אותי כל לילה
בשמיכה אנושית


פברואר 2005