|
הייתי רוצה להפסיק לרעוד
מתחת לשמיכות.
עם לילה אספתי ריסים שנשרו על הכר
אל כרית האצבע.
נשיפה דקה שלחתי לתוכם וכל המשאלות התערבבו
בין פרירורי האבק הגסים
שנחו חזרה על מקומם.
בין תקווה לאנחת ייאוש מבטי מתרומם לקראתך
וגבך המופנה אליי
חושף חוליה תחת חוליה מסודרות כשלשלאות
הכובלות אותי אלייך.
הלילה נכנע תחת מכות הגשם
וסחף הרוח.
מרחוק להט הנורה חודר לאישונים;
צינורות שולחים חום
אל לב ורחם.
הייתי רוצה להפסיק לרעוד
מתחת לשמיכות
גם כשחם אצלי בגוף.
תודה ליקירי שמכסה אותי כל לילה
בשמיכה אנושית
פברואר 2005 |
|
|
מי שמספיק גדול
לרדת לבד
במעליות בלי
ליווי של מבוגר,
בטח מספיק גדול
כדי לגלוש באתר
"במה חדשה"
- בן 14. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.