נשיקה, חיבוק, ונסעת,
בפעם האחרונה.
ובדמעות אין נחמה
וזה כל מה שנשאר לי.

והלב נפרם,
וחציו עולה על מרכבות הזמן,
ונוסע תחת דמעות אלפי מלאכים-
מכאן.

וחציו נשאר בתוך חלל,
ורק נקודה אחת נוצצת,
באור ירח חסר מרחק אלפי שנות אור
מכאן.

ואיך ממשיכים מכאן?
ובעוד רגע גם תחושת ידך על עורי תעלם.
ובחוץ קר, וטיפות קטנות של מטר,
כדמעות אלפי מלאכים בוכים.
-וכאן?

ומה בכלל יש לי כאן
בלעדיך?
לא משנה מה אעשה,
מכאן אין לאן לברוח.



פבואר 2005.
אם מישהו עם כשרון מוזיקלי אהב את השיר, ובא לו להלחין, אז
בכיף.
רק שיספר לי.