אם היה לי סוף העולם שלי, הייתי לוקח את הרכב ונוסע לשם. לסוף
העולם שלי. מוריד את המשענת אחורה, שם איזה דיסק. סופר את
טיפות הגשם על החלון, ואת הדמעות על הלחיים. מקשיב לשקט.
מתרגל מחדש להיות לבד.
הייתי נזכר. נזכר בה. מנסה להיזכר בי. הייתי בוכה, בשפתיים
קמוצות. נפשי היתה צורחת ללא קול שאדם יכול לשמוע, או רוצה.
הייתי כואב. אוחז את ההגה בשתי ידיי ומשעין עליו את ראשי. עוצם
את עיניי. נעלם. נעלם בתוך מערבולות הסופה, והיא הייתה מציפה
אותי - האמת. הייתי מרחף. רועד, אולי גם מקור. שוכח. לא שוכח.
מעביר אצבע קרה על הדמעות שיבשו. נאנק. נחנק. מתפתל ללא נוע.
אם היו לי מילים אולי הייתי צועק. הייתי נפלט החוצה. מוצא את
עצמי בעולם ללא סוף.
מרים את ראשי מההגה. משלים. אפילו את סוף העולם שלי לא מצאתי.
בטח בנו שם בניין קומות חדש או איזה קניון, אולי. או שסתם יש
יותר מדי אנשים בעולם שמחפשים את הסוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.