הנה גדלתי ,התחזקתי והלשון שלי חדה אני אחתוך בחדווה.
אני מחושל ומזומן להכל אני מוכן.
לא תעצרי אותי בחיים מהכאב שלך כולם נהנים.
כל השברים והפצעים אצלי כבר התאחו מזמן הכל מקללים אותך
ביומן.
את עלובה מסכנה שלהרוס אותי כל הזמן מנסה, נכון פעם הייתי
קטן וחלש ואת היית נחש, מטפטפת ארס בחיי גם כשצעקתי די!
אבל עכשיו הכל אחרת את סתם מכוערת ואני נהייתי לגבר ואותך
אני אשלח לקבר.
עדיין את עלוקה מגדפת אותי ללא בושה, חושבת שאת חכמה אבל
אני מוחץ אותך כמו נמלה.
אני למדתי להחזיר ולך כבר כולם יודעים יש פני חזיר.
אני יורה מילים חדות כתער בלי להתבלבל ועלייך נמושה איש לא
מסתכל!
"חה חה!" אני צוחק את צחוק הגורל,את בעצם סתם תפוח מקולקל.
כבר לא עומד בצד למדתי לאחוז חרב ביד, אותה אני אשלוף בברק
נורא אני נוקם אחרי אלפיים שנות גולה!
בגוף שלי יש כעס וחום זה הזמן לנקום.
אף אחד להוות תיגר לי לא יכול ואת משתדלת לבכות בלי להשמיע
קול.
פתאום את מנסה לחזור אליי, להתיידד, אבל אני יודע לא להאמין
לבוגד.
השקרים שלך כמו שמן צפים על פניי המים, אוי כמה חבל איבדת את
השיניים? את כבר לא נושכת אותי יותר זה בגלל שאני לא מוותר.
לא שוכח ולא סולח מזמן אני כבר לא בורח, עומד איתן וחסון לנצח
ארים
את ראשי בגאון!
את חשבת שחמש עשרה שנים הפרש יביסו ילד בן שש?
ניסית אותי לשבור אבל אני איני נסוג אחור.
לבכות אצל אנשים את הולכת כי תחת אוני את קורסת.
הכל חוזר אלייך מכשפה רעה, האל אותי מכיר ואותך הוא עוד
יבעיר.
הצחוק שלך כל כל מכוער כאשר שומעים אותו רוצים לטבוע בנהר.
הצחוק שלך מלגלג ומעליב את תהיי אומללה על כך כל עוד אני
אגיב.
רדי ממני כבר את שייכת לעבר!
עכשיו אני הוא השולט ובך אני בועט!