|
עיני עצומות
לא רואה דבר.
לבי אטום
לא חשה בחום גופך.
ידי רועדות,
חיוכי מלא כאב
ועיני-
ים של דמעות,
דמעות חמות
דמעות תמימות.
ים של תמימות שיוצא ממני
ונעלם.
|
|
|
אני תמיד אוהבת
להכנס לדף
האחורי ולקרוא
בדיחות על השואה
ולספר אח"כ
לחברים שלי.
למשל, "איזה
אוכל היו אוכלים
בשואה?
שניצולים!"
או "מה זה ילד
בשואה? ילדון.
מה זה סבא
בשואה? סבון!"
ובעוד הם
מתגלגלים מצחוק
על הרצפה אני
לוקחת את כל
הקרדיט לעצמי... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.