וואיה פינגוין / אובדן |
ממישהו בשורה
עוצם עיניים בשקיקה
שעולם יחזור אחור
והוא ישוב
אך גופתו מוטלת על האדמה
ואתה מתיישב,
המום מהלם הבשורה
שהוא אינו שוב
ולא יהיה לעולם...
דמעה מתגלגלת במורד פניך
ונושרת לאדמה הקרה
ואתה שותק
צל דמותך המטשטש
מכווץ שפתיים בחוזקה
ואוצר בתוכך את כל הזיכרונות,
את הימים האבודים
ואת התום
ואתה בוכה
וממתין
ומחכה
אך אט אט נעלמת הציפייה
עולם סובב
עצים גדלים
והוא- לא ישוב לחיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|