אנחנו יושבים עכשיו האחד מול השני, העיניים החומות שלי שולחות
מבט חד לכיוון העיניים הכחולות שלה.
היא כחולה, לא סתם כחול, הכחול הכי יפה שראיתי, ואני, אני חום.
הסנטרים שלנו מסתכלים במבט תוהה אחד על אחד, ככאלה שמעט נבוכים
מן המפגש הראשוני.
הידיים הכחולות שלה פרושות עכשיו לצדדים ככזאת שמתכננת להתרומם
ולעוף מכאן בכל רגע, שלי דווקא מכונסות ליד החזה יותר בקטע של
לצלול.

המוסיקה ברקע טובה, מה זה טובה - מעולה, צלילים חדשים שבחיים
לא שמעתי, צבעים חדשים שבחיים לא ראיתי, אני לא שומע אותה
בדיוק אבל חש בה בסביבתי, אופפת אותי.
אנשים יפים ממלאים את החדר, יושבים במעגל צבעוני, מקצתם יפים
יותר ומקצתם פחות. כולם עסוקים בשיחה, כולם מפרפרים בין טיסה
לצלילה.
אחד צהוב קם, זז בטבעיות, מחפש את הדרך לשחרור, שתה קצת יותר
מדיי. הוורודה עושה רעשים של נרדמת, כאילו לא מרוצה היא מבן
זוגה ומחפשת קצת פרטיות. האפור נראה מרביץ תורה בבת זוגתו
הסגולה, מין סוג של סטודנט בפקולטה של החיים. בת הזוג נראית
כמתקשה להבין עניין, היא דווקא מהפקולטה למשפטים. הבאים
אחריהם, תכלת ולבן, מתערבבים בדרכם אל הזוגיות, נראים קרובים
מתמיד, מין הרגשה כזו שרק הצומח מן הטבע יכול לתת.
משהו תמים, אורות עמומים, מוסיקה משגעת.

היא מסתכלת עליי עכשיו, ישר בעיניים החומות שלי, חיוך תמים
בצבעים של חום וכחול, נשיקה קצרה, בשנייה שאחרי היא מסיטה מבטה
לעבר השולחן השקוף, מחפשת מכשיר שייקח אותה רחוק מכאן, קצת
מתוסבכת, אבל יפהפייה.

בחור נוסף בצבע בורדו משחק בפלאפון, מדפדף לאט בזיכרונות
החיים, מחפש מישהו שיבוא לו טוב. בחורה בצבע חאקי מושכת סדין,
באמת נהיה קצת קר.
הפיצה הגיעה, כולם מתעוררים בבת אחת, שליח כתום עם פיצה כתומה
וחשבון לבן, נראה קצת תמהוני אך חביב, מגחך בנחת, "לא תודה",
הוא אומר, "חייב לרוץ", "תודה על ההזמנה", הוא ממשיך, כולם כבר
עסוקים בפיצה, השליח הכתום מראה לעצמו את הדרך החוצה.
שתיקה חרישית, רק קולות עמומים של כוסות וכלי מטבח למיניהם
ברקע, האחד מבקש, השני מיד מביא, כאילו שכל הנוכחים מבינים זה
את זה, ערבוב מושלם של צבעים, חתירה לשלמות.
הישענות לאחור, אנחה קצרה, להבה אדומה, עשן.
מוריד את הכל למטה, נהנה מהטעם שעוד נשאר בפה.

היא כבר בקטע אחר, עם האדום, המגניב הזה שהיה קצת יותר מהיר
ממני, נו טוב, זה ידוע שהפכים נמשכים.
אני מסתכל לצדדים, קצת מבוהל מהבדידות האופפת אותי בין הקהל
הצבעוני. "אפשר שאכטה?" אני שואל. אחת מסתובבת, עיניים ירוקות
פוגשות עיניים חומות, חיוך, נתינה, אהבה... מעגל של קסמים בערב
הזוי.
במרכז בקבוק שחור מעשן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.