כששאלה אותו, אמר שאין ביכולתו לענות לה,
כששאל אותה, נתנה לרוחה הטיפשית לענות בשבילה,
נפרד בנשיקה מצמררת,
בוכיה כעת, עטופה כאב, אך בכל זאת לא אומרת.

כששאלה אותו שוב ושוב,
נכנע והודה, הינו כאוב.
בכל זאת לא תאמר,
לא תאמר כי לבה, לפעום גמר.

תאמר לו כי נורא להיפרד,
תספר לו מהו השוני בין לבד, לבין בודד.
תתאר לו כיצד מילא את חייה בחן ויופי,
תגלה לו על כך שהטמיע בה אהבה ללא דופי.

כשהוא ישאל אותה,
תאמר לו כי לא היה כמותו,
וכשהיא תשאל אותו,
יאמר לה שאין קץ לאהבתו.

חלל הלב נשמע בעוצמה גבוהה,
שאלה אותו שוב ושוב, אך לא זכתה לתשובה...