הביתנים הם אותם ביתנים
גדרות התיל הן אותן גדרות תיל
פסי הרכבת הם אותם פסי רכבת
השלג הוא אותו שלג
הקור הוא אותו קור
רק נעלמה הזעקה
של אלפי הנטבחים היהודים
רק נעלמה הצעקה
של אותם הקלגסים הנאצים
שקט רועם
העולם שותק
ונושק למוות
וליום זיכרון אחד זוכרים את האין-אונות של העולם
והניצולים שואלים בחוסר ישע: איפה היו כולם?
שיר שנכתב בעקבות יום הזיכרון לשיחרור מחנה השמדה אושוויץ
בירקנאו לפני 60 שנה ע"י הרוסים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.