|
אני רואה את הכאב בעיניך
למרות שראשך לרצפה פונה
איני רואה את הניצוץ בעיניך
ועל השאלות אף אחד לא עונה
למה לי כל-כך קשה?
למה לי הכל קורה?
איך קרה שיום אחד
נפרדנו שנינו,
ולהב חד -
מנסה לפגוע בלבבות הקטנים
שמזמן כבר הפסיקו להפיק חיים
ומפיקים כמו רובוטים קטנים
נוזל אדום במעלה העורקים
ואני מרגיש כי הנוזל האדום
מלא בצער, מלא ביגון.
מנסה להפסיק לחשוב על היום
בו הדם לא יעצור מלזרום
על ידיי ורגליי, קריר ללא חום
ואני אכנס לשינה עמוקה
ממנה לא אתעורר לעולם.
|
|
|
מתוך בגרות
במתמטיקה
לוגית:
"הוכח
באינדוקציה, או
בכל דרך אחרת,
כי כל המקיים
נפש אחת כאילו
קיים גשר צר
מאוד."
תשובה:
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
עולם ומלואו."
+
"כל העולם כולו
גשר צר מאוד."
---------------------
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
גשר צר מאוד."
מ.ש.ל.
סמוראי בוף מצטט
מתוך הבגרות
במתמטיקה לוגית,
למרות שכתוב על
הטופס שאסור.
למה מה קרה?!
מדינת משטרה?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.