סלח לי, אבל
עצם נוכחותך מסלפת אותי
את מילותי אתה לוקח להיות
אומרות דברך
את פני את הופך לשק
לטמון בו דעתך
המטונפת
עיניך אומרות רק שאינני
מי שהיה עלי להיות
וידייך הן מבצר לשתיקתך

שיירי שירים
סלילי מתכת ארורים
במגירות אינספור
                   שיירי שירים
                   גושי ברזל מיותרים
                   המתכסים בכפור
שיירי שירים
שרידי שלווה סתורים
המנקדים מגור
                שיירי שירים
                קרעי נייר תועים
                המכסים שיכור

השמיים הצהיבו לנייר עתון
ממנו כל הידיעות נמחו
על המדרכה ניתך מטר רך

אפר אהבה

רק בקבוקים ריקים
נותרו מן התקווה

הנני מסיג גבול על פני האדמה.
הבל פיך, קצות אצבעותייך,
            אלו כתבי האישום כנגדי.
מבטך הנורה אל החלון -
                             גזר דיני.