|
הכל היה אדים
והמוזיקה התנגנה כמו
השם שלך על השפתיים
שלי אחרי פגישה
באמצע הלילה
אנחנו נוגעים בקצוות העדינים של
האושר ופורטים
שקט על מיתרים מתוחים
מכמיהה
בית החזה שלי משתולל
הוא תופים
וכשהלובן מכסה את פגישתנו
בשפתיי אגמע אותך
נשימתך תנוח על פניי
וצמד כינורות עינייך יעניקו לי
את מה שאנחנו קוראים לו
האהבה הבלתי נתפסת שלנו |
|
|
דור אומר
שלפעמים הוא
נעלב כי רק אני
גומרת והוא לא
מספיק, אז הרשתי
לו לרדת לי,
ואחרי שגמרתי
וגנחתי את השם
שלו הפעם, הוא
סלח לי.
החברה של דור |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.