מיכאל ימיני / שיר עממי |
אני לא צדיקה
היא אומרת לי
נעלי הצבא שלה בועטות לי בראש
מדברת איתי על גוג ומגוג ועל זה שכולנו נמות
בסוף
נמשים על הפנים
סימני נשיכה על הגוף
ובקול של תמימה היא אומרת
יש לך עיניים יפות
האדום שלה קורע את עיניי
אני לא לובשת שמלות
ואבא שלה נפטר
אני מזמין לבירה
היא אומרת קפה
ולבד בחדר
שלה בהר הצופים
אני לא מתנחלת היא צועקת
אבל שמאלני שמאלני
אני
רוצה להיות לוחמת של ספר תורה
אני אומר מחבלת
מתאבדת
נורא
והיא מסכימה שכולנו נמות
ונחזור לתחייה
ומשיח לבן ועליו יש חמור
היא צוחקת ונחבאת אל הכלים
אני חושב על גברים ו
מין וסיגריה
בואי נעזוב בחצות
אם ירצה השם והכל תלוי במילה
היא אומרת איזה עולם איזה עולם עצוב ונפלא
לה...
(להלהלהלהלהלהלהלה)
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|