ארבל הכרמלי / באווירת הפורום |
ופתאום, ברגע של ביטחון ונחת
בשבת אחים גם יחד,
מתעורר הצמא הזה לליטוף,
מזדקר האיבר הזה לקראת זיון.
כינורות אהבה ותשוקה
מנגנים בספינת נוח חדשה
בה מרחפים הנוכחים
בין מילים וציורים.
מילים ותמונות מרוחות מול העיניים
והעיניים הסקרניות מתגרות אחת ושתיים,
הלב מבקש מגע של שפתיים אדומות ורטובות
והיצרים בולעים ערווות מיוחמות שבתמונות.
כל זה בחומה של מדורה
המעלה לשמיים ניחוח של זימה
ברגע של חזרה לחיים האורגניים
אותם מנהל הלב ואדון זין.
04/02/05
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|