יושב לידך, מקשיב לך חזק
שומע אותך בוכה ובוכה.
מקשיב לנשימות הקצובות שלך -
שלפעמים נעצרות...
אך כעבור דקה - שוב חוזרות.
את עדיין חיה, שוכבת לידי,
למרות שכבר מזמן את מתה.
ואני - בכל פעם שאני מסתכל עלייך -
מת מחדש.
אנחנו פשוט שוכבים כאן,
בלי מילים -
כי מילים לא יצליחו לתאר לעולם
את הרגש הזה.
אני נותן לך את כולי,
ואת נותנת את כולך,
ואז -
זה נגמר.
את נעלמת,
ואני נותר פה -
מת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.