הילד
אפרורי מבטו כלפי נשמתי
עיניו כבועות, מאיימות לפקוע רגע מושהה,
ואיתן גורלי העיוור
שולח גידי תשישות לעולם החיוור
שיערו מכסיף ניצוץ קדושת מלכות
עורו חלק משיש רך
ורק פיו - מעוין אדום רוטט
מתווה בהווה שאריות הפליטה -
תודה
הוא אומר
תודה

ושנייה לפני השטיפה,
במלוא בטני מרגיש
את השריקה האינסופית
של ילד אחד מחריש
תוקע בי עיניו
ורואה את שבעתיד לא אדע
ופורש זרועות חיבה מתוקות
תודה

אני מתוך עייפות של מרור
זוהר מבפנים,
לשמע ילד אחד מלאכי
מודה לי בשמי
ואוחז בכל נשמה
ילדותית וקטנה
שהגיעה השמיימה
ומשלימה יעודה
תודה מלאך שלי
פוסע לעבר פרידה,
המלאך נשאר מאחור
מנופף ידו בשתיקה
לכשאחזור אליו כבר אגדל, כבר אדע
את שראו עיניו העיוורות
בליבי, בלידה.

26.4.00