בראשית היה אלוהים קטן , קטנוני ועם ביטחון עצמי מאוד נמוך.
אבא ואימא שלו אף פעם לא פרגנו לו ותמיד הענישו אותו ושלחו
אותו לחדר . שם בין עונש לעונש אלוהים הקטן שלנו בנה לו עולם
עם אנשים שהיו דומים לו וחיות שהוא המציא וכך הם קמו ואכלו וכל
מה שאלוהים רצה שהם יעשו . אבל אז אלוהים התחיל להתבגר והצורך
בפרגון גדל , כך שהוא גרם לעולם שלו להעריץ אותו , להאמין  בו,
לעבוד אותו. וכול מי שלא עשה זאת אלוהים שלח את אצבע אלוהים
ומחק אותו מהעולם שלו. כך אנשים ראו זאת והאמינו באלוהים עוד
יותר, וכך זה נמשך ואלוהים התמכר לעולם שלו, הוא הפסיק ללמוד
ואפילו לצאת מהחדר שלו, כל מה שהוא עשה היה לשבת בחדר שלו
והתעסק בעולם שלו. ורק שיהיה לו מעניין הוא התחיל לגרום לעולם
שלו בעיות , כדי שהעולם ינסה לפתור אותם, לא יצליח ואז אלוהים
ישלח להם מישהו שיסדר את כל הבלגן וייצא גדול. אבל מה שקרה
שלאלוהים נהיה יותר ויותר משועמם והאסונות נהיו יותר ויותר
קשים. כך קרה שאנשים בעולם שלו פתאום התחילו להפסיק להאמין
באלוהים. ואלוהים נהיה יותר ויותר קטנוני והתחיל לפצפץ גם
אנשים שהאמינו בו. מה שקרה בסוף אני לא יודעת , אולי בסוף
אלוהים מצא תחביב אחר.. או אולי לעולם שלו לא היה יותר צורך
באלוהים , הם האמינו בעצמם. עשו בעיות ופתרו אותם לבד ואולי רק
אולי העולם של אלוהים נעשה טוב יותר ככה...