לין ריין / שקופה |
כמו ענן ערפל מתפוגג,
וכולם חולפים בעדי.
אני אילמת,
את דבריי לא שומע עוד איש,
הם רחוקים וקלושים כהדים.
אני חסרת ממשות,
הרי איש לא מרגיש בשינויי
כשדרכי הוא עובר.
אני חסרת חשיבות,
כולם חולפים על פניי
כמו על פני צל קטן וחיוור.
זו אני, כל זה, או אולי שום דבר,
כמו מסך אפרורי של עשן.
האם אני החלום, או אני המציאות?
והאם, באמת, אני כאן?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|