|
אהבות שכאלו כבר לא קיימות
שבהן עוד כואב עד למוות ממש
ואין אופק חדש או סיבה לחיוך
וטובה התהום על חיים בלי אהוב
כבר אינן
ואולי כבר מוטב שאינן
אך קרים ודהויים החיים בלעדן
אהבות שכאלו כבר לא קיימות
שבהן המילים רוויות משמעות
והלב מאבד בגללן כל זהות
ופואמות רבות בגינן נכתבות
כבר אינן
ואולי כבר מוטב שאינן
אך קרים ודהויים החיים בלעדן
אהבות שכאלו כבר לא קיימות
שחולפים הימים בטוויית חלומות
ושמיים לאל מבקשים להקדיר
אהבה בה עולם מתאבל ומחוויר
כבר אינן
ואבדה לי דרכי בחפשן
כי קרירים ודהויים לי חיי בלעדן
אהבות שכאלו כבר לא קיימות... |
|
|
מכירים את זה
שאתם יושבים
בבית קפה ופתאום
נכנס חרש, הוא
מניח לכם על
השולחן מחזיק
מפתחות או דובי
או גלויה, הולך
לרבע שעה ואז
חוזר?
מה הוא רוצה
בדיוק? כי לא
ממש הבנתי.
חזי מ-144 קמצן
תמים שמשחק אותה
נאיבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.