הסכיתי לנחשים ילדה פעוטה, הם יודעים את שנסתר מהעין.
בעבי אפלולית מלחשים הנחשים על סודות הארץ האדומה, אשר שוכנת
מעבר לשמיים.

-מי אתה, אדון?

-"אני הוא הספן שלך, ילדתי. באתי לקולך ממרחקים ומוטלת עלי
המשימה לקחתך מכאן."
-ולאן אתה רוצה לקחתני?

-"את היא שתאמרי את היעד, אני הוא רק המשיט, המוציא לפועל את
תוכניתך"

-אז ברצוני להגיע לכוכב הנסיך הקטן, הוא הבטיח לי מסיבת תה
כשאקפוץ לביקור

-"מטלה קשה היא זו, ילדתי-עלמתי, ואין ביכולתי לבצעה לבדי,
ברשותך, אקרע לנחשי שיעזור לי"

-או, האם זה הכרחי? איני בוטחת בנחשים, הם גורמים לי צמרמורת

-"לצערי זהו עניין מחויב המציאות בהחלט, רק נחשי ידידי יודע את
הדרך לכוכב הנסיך הקטן לאמיתה, ואת יכולה לבטוח בו, כשם שאת
בוטחת בי"

-שמחתי כשקראתי לך לבוא, אולם לא עלתה בדעתי הצרה הנוראה הזו -
מסע עם נחש... והרי נחש הוא זה שהביא עליי את מותי בפעם
האחרונה.

-"אולם אל לך לשפוט נחש על פי טבעו, נחשי זה - חבר הוא - ואין
הוא ככל הנחשים. מזכיר הוא לי יותר את הכלב הנלהב לעשות כמצוות
אדוניו"

-גם כלבים איני אוהבת.
-"אני מבין..."

-החלטתי. אניח לך לקחת אותי, ולנחש אתיר להצטרף, כל עוד לא
ישמיע רחש.
-"עלמתי היא גבירה נבונה, וטוב ליבה קורן"

-אין צורך בחנופה. הנני יודעת היטב את פשרי. כעת, ברצוני להגיע
לכוכב הנסיך עוד לפני החשיכה.

-"אבל גבירתי, הרי זה מסע ארוך, ספינתי לא תוכל לשאת את המאמץ
בכזו מהירות."

-אם כך, אקרא לספן אחר, ואולי לטייס - הוא לא יסרב לאמרתי.

-"כל מה שתאמרי הגבירה, אעשה כמיטב יכולתי."
-לא ציפיתי לפחות.

-נו, ספן, האם כבר הגענו?

-"היטב רואות עינייך כי אין זה כך, כוכבו של הנסיך עודנו
רחוק."
-אולם כבר שקיעה! ואיני מתכוונת לאמץ את עיני בחשכה!
אמור לנחשך, המתעקל, שיפסיק מלחשושיו, איני מעונינת להיפגע
מלחשו - בודאי רוצה הוא להורגני.

-"אין זה כך מלכתי, נחשי רק מתנהג בידידותיות, כמנהג הנחשים.
האם יותר לי לשאול שאלה?"

-יותר.

-"מה היית בגלגולך הקודם?"

-חוצפה רבה מביאה אותך לשאלני קושיה אשר כזו, אולם אומר לך,
ולו רק בכדי לסתום את פיך המלהג.

-"כן מלכתי, תודתי אינה יודעת גבול"

-בגלגולי הקודם, הייתי פרפר. גדול ויפה ונהדר. ימים רבים
נופפתי בכנפיי, עד אשר נחש ביצות איום תקף את מחלפותיי. משום
כך, נערי, נתונה איבתי למין הנחשים.

-"פרפר היית, אני מבין. וזחל? האם לא היית לפנים גם זחל?"

-זחל! איזו מין שטות. ילדון, עליך לשמור על מלותיך, עוד עלולה
אנוכי להתרעם על חוצפה אשר כזו, אפילו אם היא באה מפיו של
בור.

-"כן הוד מלכותה, אשמור על פי.
 אהוי! הנה הכוכב של הנסיך הקטן! והוא שם - מחכה  לנו!"

-מחכה לי, בלי ספק. ואין הוא קטן כלל וכלל. אדיר הוא מכל
הנסיכים ביקום, ולכן  ראוי הוא לשכמותי.

-שלום אדוני הספן. שלום ילדתי הקטנה

-"נעים מאוד להכירך, הנסיך הקטן. רבות ונפלאות שמעתי
אודותיך."

-אכן אדיר אתה ורב עוצמה, אולם אין זו דרך לנהוג בגברת, הוד
נסיכותו. הרי לפניך עומדת גבירה מכובדת. האם לא תפנה לה כיסא?

-ומדוע אעשה את זה?

-הרי אני אישה מכובדת, אין זה מכובד שאשב על הקרקע כנוודית.

-יכולה את לעמוד, אם רצונך בכך, אולם אל לך לשכוח- ילדה את,
ולא יותר

-למה אתה מתכוון? אני היא הגבירה, הנסיכה, המלכה. אצילותי
נודעת בכל היקום התרבותי ויופיי נערם לפניי כמרגליות.

-איזה דימויים מצחיקים. איפה שמעת אותם? בפרסומות? די די,
ילדה, עלייך לצאת מהבועה, אינך פרפר עוד - זחל את - צעירה
ורעננה ותמה. עלייך לשמוע את לחשושי הנחשים. לכי לעבר הארץ
האדומה, ושם תמצאי את מבוקשך.

-שלום אדון ספן, להתראות הנסיך הקטן. הנחש אמר לי לשחות לעבר
הכוכב האדום, וכך אעשה.
אולי עוד נפגש.

-אכן, עוד נפגש.

12.07.00