סצנה 1
פנים, לילה. סלון מבורדק בביתם של רפי ובקי.
ניכר שכבר זמן מה לא ממש ניקו או סידרו את הבית: בגדים על כל
רהיט, צלחות וספלים מלוכלכים. הרבה בגדים מונחים על כיסא ליד
שולחן העבודה, עליו גם מחשב המציג שומר מסך המטלטל את השעה
בפראות: 01:14 בתחילת הסצנה. על המסך נשענת תמונה של בקי ורפי
המציגים בפני המצלמה את בטנה ההרה של בקי. מאחורי התמונה מהבהב
רמז לאור נר. בקי (35) שרועה על הספה, הרהיט היחידי עליו אין
בגדים. היא לבושה בטריינינג, המכנסיים אפורים כחולים וחולצת
הריץ' רץ' שחורה צהובה, ובגרביים. רפי (33) נכנס, קורא מכתב
מודפס, רב דפים. הוא לובש טי שירט כהה ומכנסי כותנה אפורים
בהירים. בלי להתיק את עיניו מהמכתב, הוא זורק את הבגדים מהכיסא
אל הכורסא, מתיישב אל השולחן וממשיך בקריאה. בקי קמה מהספה,
זורקת את כל הבגדים מהכורסא לספה ומתיישבת, חובקת כרית, מביטה
ברפי הקורא בריכוז מאומץ. ביד אחת היא מתחילה לשחק תופסת
באצבעה עם להבת נר הנמצא מתחת לגבול הפריים.

רפי
(מביט בה מבט של תוכחה, ומחזיר אותו למכתב. חוזר להביט בה,
מופתע מכך שלא חדלה) תעזבי את זה. (היא ממשיכה, בוהה) נו
תפסיקי, את תשרפי את כל הבית! (אוחז בידה ומזיז אותה הלאה
מהלהבה).

בקי
(מחבקת את הכרית בשתי ידיים) אנחנו מוכרחים למצוא לו שם.

רפי
למי?

בקי
לתינוק. כבר צריך למצוא שם לתינוק.

רפי
בקי, אני מנסה להתרכז פה במכתב של העורך דין, בואי... תני לי
לקרוא, בסדר?

בקי
(במבטא אמריקאי משועשע) עורך דין פרגוסון?

רפי
(בשאריות של מבטא אמריקאי, רק כדי לצאת ידי חובה) עורך דין
פרגוסון.

בקי
אתה בכלל לא אכפת לך משמות!

רפי
תגידי לי את התחרפנת?

בקי
נמרוד. מה דעתך?

רפי
(שם את ידו על רקתו כך שתסתיר את בקי, מנסה בכוח להתרכז במכתב.
בלחש:) די.

בקי
(מושכת בכתפיה. מוצאת באחד הבגדים קופסת סיגריות עם שתי
סיגריות שבורות לחצי, החצי הראשון חסר. מסתובבת אליו) מה, שברת
לי?

רפי
(מביט במה שבידה, מחזיר את מבטו למכתב, לא עונה)

בקי
למה אתה עדיין עושה את זה?

רפי
הרגל של 9 חודשים לא נעלם בשבועיים

בקי
וגם... (משתתקת) לא משנה.

רפי
מה? נו תגידי!

בקי
גם הרגל של 20 שנה לא נעלם ב-9 חודשים.
נו, אמרתי, עכשיו תביא ת'מצית.

רפי
הבנתי שזה קשה, אני לא מבין אבל את סדר העדיפויות שלך.
(מבין שתי מציתים שעל שולחנו, בוחר ומוסר לה מצית לבנה)

בקי
(תוך כדי ניסיונות כושלים להצית) נו זאת זאת שלא עובדת. תביא
ת'כתומה.

רפי
(מניח את הדפים מידיו. לוחש) למה לך לעשן עכשיו?

בקי
למה אתה מציק? תביא ת'כתומה!

רפי
(מחביא את הכתומה) נראה לי שעישנת מספיק בחודשים האחרונים.

בקי
מה? אתה מאשים אותי שעישנתי? (פאוזה) רפיק!

רפי
לא לקרוא לי ככה!

בקי
אז תביא ת'מצית. (פאוזה) רפיק, המצית! (קמה, מטיחה את הכרית
בספה, ניגשת לשולחן, מרימה מאחורי התמונה נר נשמה דולק,
ומדליקה בעזרתו את הסיגריה תוך מבט מתריס ברפי. מחזירה בעדינות
את הנר למקום וחוזרת להתיישב בכורסא. תופסת מחדש ת'כרית)

רפי
(מביט בה - קם, מתיישב לידה על ידית הכורסא. בוהה קדימה, מלטף
את ראשה מכאנית, מצמיד אותו לחזהו. היא מתמכרת למגעו בעצימת
עיניים, בהרפיית האחיזה בכרית ובהוצאת הסיגריה מהפה. במהרה הוא
מפסיק את המגע והיא פוקחת עיניים ומחזירה את הסיגריה לפיה
באכזבה. לעצמו) הבית מסריח מסיגריות.

בקי
אולי ניסע לאן שהוא בסופשבוע? בא לך על איזה צימר אולי?

רפי
חשבת לרגע עלי? את יודעת מה יגידו אצלי בעבודה?  (מרכין את
ראשו לכיוונה אבל בוהה ברצפה. פאוזה. בקי משחילה יד בין כפתורי
חולצתו הסגורה ומתחילה ללטף אותו בחזה. בכיס החולצה מוצאת כיפה
מקופלת. מוציאה אותה בבדיחות הדעת אך הוא מרצין ומחזירה לכיס.
ביד השנייה היא עוברת ללטף את פנים הירכיים שלו) בא לך
להזדיין?

רפי
לא, בקי, לא בא לי.

בקי
לי דווקא בא.
אולי מה שעובר עלינו זה פשוט דיכאון אחרי לידה. אתה בטוח שלא
בא לך? אני רוצה. (רפי קם, מתכופף אליה ומרים אותה, נושא אותה
לחדר השינה)

סצנה 2
פנים, לילה. חדר השינה, סתור מצעים.
רפי נכנס, בקי בזרועותיו, מניח אותה על המיטה, שוכבת. מתיישב
על המיטה ומביט בה. היא מביטה בו ולוקחת שאכטה הגונה. הוא
מסתובב באנחה קטנה ומתיר את שרוכי נעליו.

בקי
אף פעם לא הורדת ככה נעליים לפני. (רפי קופא עם שרוך מתוח ביד)
תמיד היית בועט אותן בפראות, אחרי זה היינו צריכים לחפש
אותן...

רפי
(צועק) מה את רוצה?

בקי
נו שתבוא כבר...

רפי
לא, מה את רוצה? (בקי שותקת, מביטה בו משועשעת. הוא מתכופף
בחזרה וממשיך להתיר את השרוכים. מתייאש, עוזב את השרוכים,
מתיישר בבת אחת לישיבה ומפיל עצמו לשכיבה. בועט את הנעליים
בכעס, ונשאר לשכב)

בקי
או, ככה אני אוהבת אותך... (מטפסת עליו, פורמת ופותחת לרווחה
את חולצתו. הוא שוכב ללא תנועה, לא מתנגד ולא מצטרף למאמציה,
ראשו על הצד, בוהה בקיר. מנשקת לו את החזה והבטן, מתיישבת
ומשחררת את חגורתו) עומר זה גם שם יפה!

רפי
(מעיף אותה מעליו, יוצא מהחדר)

בקי
(קוראת אחריו) אז לא עומר... איזה קשה אתה. (פאוזה. קמה, רצה
אחריו)

סצנה 3
פנים, לילה. סלון.
בקי מוצאת אותו בכורסא בסלון עם המכתב. עומדת מאחוריו ומנסה
לקרוא. הוא מזיז ממנה את המכתב אך היא רודפת אחריו בעיניה
ועמידתה.

בקי
הנה! כתוב "שם הנפטר!"

רפי
(בטון נמוך) איפה?

בקי
כאן! (מצביעה ביד האוחזת בסיגריה. במסמך מופיעה שורה "שם
הנפטר" ולידה קו ריק למילוי) כתוב, אתה רואה, צריך למצוא לו
שם!

רפי
(מקרב את הניירות אל פניו, מתאמץ ובסוף נשבר ובוכה. זורק את
הניירות בכעס אל הרצפה)

בקי
(בריכוז רב רוכנת אליו, מתיישבת לידו, זורקת את הסיגריה לכוס
קפה חצי מלאה העומדת על השולחן ומחבקת את רפי בשתי ידיים,
מנדנדת) שששש... שששש...

רפי
(מתייפח) עומר... לא נמרוד, עומר.
בלי לנתק ממנו מגע, בקי מושיטה יד לחבילת טישו, מנגבת את פני
רפי ומצמידה אותם לחזה.

סצנה 4
פנים, לילה. סלון.
רפי ובקי יושבים זה לצד זה על הכורסא מול המחשב, הכיסא הוזז
אחורנית. הם גולשים באינטרנט באתר של צימרים בישראל, מביטים
בתמונות של חדרים עם מיטות זוגיות.

-סוף-

אני עומד לצלם את התסריט הזה, אז כתבו רעיונות והגיגים כדי
שאוכל להשתמש בהם. תודה