זה סיפור על ילדה .
לא גבוהה במיוחד.
לא יפה במיוחד.
לא מיוחדת במיוחד.
אז למה הסיפור , כי מגיע לה.
כל חייה הייתה בשוליים , על העפר לא על הכביש. כך היא איבדה את
דרכה, כי ידוע שבדרכי עפר אין סימנים ואפשר בקלות ללכת לאיבוד.
היא מצאה את עצמה רחוק מהדרך אותה היא הכירה.
היא מצאה את עצמה על הכביש , על הדרך הראשית.
היא פסקה להיות נערת שוליים, נכון שזה נחמד אבל זה לא היה
מקומה וכמה שהיא ניסתה להשתלב בדרך הראשית , היא איבדה יותר
ויותר את דרכה , את עצמה . ולא רק זה, היא לא הייתה מאושרת,
האנשים בדרך הראשית , היו יותר מידי רשמיים בשבילה, יותר מידי
מוכרים וצפויים כמו הכביש.
היא לא יכלה לסבול את זה, היא לא הייתה כזאת , היא הייתה צריכה
את החופש שלה , והכביש הראשי יש גבולות . ושוב היא איבדה את
דרכה.