מלים בוערות בעצמותי עכשיו אותיות בוערות לי בכל האברים העין
עין והזין זין, אך גם הפה והידיים, הגבות והריסים כולם הם
אותיות בוערות, הגוף שלי עכשיו הוא גויל שתוי, הוא עור פרה
חרוט בחרט של סופרים, הגוף שלי עכשיו הוא אותיות של אש, הוא
שני לוחות הברית המחוררים בקסם של מלים. הגוף שלי עכשיו הוא
ספר. הגוף שלי עכשיו הוא משורר להקראה. הגוף שלי עכשיו הוא
רשימת קניות נשכחת, ויש בו בקשות שלא מן העולם הזה. הגוף שלי
עכשיו עייף שתוי רעב וגם הוזה. הגוף שלי עכשיו הוא גוף והוא
רוצה להיות כזה. הגוף שלי עכשיו הוא שיר הוא נשמה הוא הלך
שמוצא עצמו בצל של עץ מלים ואותיות. הגוף שלי עכשיו הוא שיר.
הגוף שלי עכשיו הוא רוח, הוא נישא בדד בצמרות עצים. הגוף שלי
עכשיו הוא היונה שלא הומה בין התקרה לגג הרעפים. הגוף שלי
עכשיו הוא אבר מרוכז של בליל דמים ועצבים. הגוף שלי עכשיו הוא
חוט שדרה מתוח וכפוף.