משה לביא / סונט לשלשה בודדים |
אפסע לתפלה לבדי.
היושב בשמים למעלה ישחק,
עת אתפלל יחידי.
ארנים, רקפות, צבור סביב-
אחד אני כאן, אין לי בלתי.
הוא מחיך חיוכו החביב,
בז לי: את לא אתי.
השבת נכנסה. אנה אלך?
הריני שובת במקומי.
שם במרחק תזכרי:
אלפים אמה אפסע בשבילך,
לך אעצר בקצה גבול תחומי,
עת את עם האל תסתרי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|