ניב זמיר / אסיר לרגלייך |
בכתונת פסים יושב על אי-
אהבתך
והוא לי כחלום מתוק מן העבר:
עם שיחי בננות שופעות ועצי דקל גבוהים,
מצלים על מעיין מים מתוקים
ראשי עטור זרי דפנה,
ידיי כבולות בעבוטים כמושים
שנשזרו (מכבר) משורשי אהבתך
בכתונת פסים מסתגר בתוך חומות לבבי,
אשר נרקמות ומתהוות מתוך
פחדיי
בואי אהובה עם מספרייך וגזרי את
חומות מבצרי,
ופרצת את מעיין אהבתי
בואי, כלה, והפשיטי את כתונת
הפסים מעל דודך,
אהובך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|