|
ילדה, את זוכרת את הספסל שלנו?
הכוכבים מעלינו מאירים רק לנו
וריח שיח הפרחים מאחורינו
איך ישבנו לנו מחובקים להנאתנו
אלה היו ימים של פעם, ימים עברו
ועכשיו הם זיכרונות על קצה המחשבות שלנו
ובין זוכרים ללא זוכרים אנו נעים
בין יודעים ללא יודעים מה אנו רוצים
אני מנסה להבין האם אני מתגעגע
או שאולי זה הזיכרון בי מתעתע
מעניין אם את חושבת על אותו דבר
כשבעיניי את מסתכלת, את יודעת עוד לא מאוחר
אני שלך תמיד הייתי ולנצח אהיה
בואי נחיה מחדש את הזיכרון הזה |
|
|
אני זוכרת את
הימים הטובים,
כשהייתי צעירה.
לא הייתה יצירה
במדינה שלא עברה
אצלי, אבל היום,
עם האינטרנט
שלהם וכל
הטכנולוגיה, יש
להם אחת חדשה
וכולם שכחו
ממני...
עצוב לחשוב
שהחליפו אותי
בחדשה.
מיומנה של במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.