מתפצל, מסתעף להרבה כיוונים,
אני כבר לא אחד אלא רבים,
נחלק ולא שלם ולא מורכב כבר,
מאותם אנשים.
נשפך, משתנה, מתהפך והופך והולך,
רק הולך, הולך.

כיוון אחד, שניים, ההחלטה המתבקשת אינה לעולם מוחלטת,
חרטות שמתגבשות לחרדות,
לפארנויה של פספוס,
ומסביב הכל להחלטה.

והחלומות,
רבים כמו האנשים, כמו ההחלטות,
כמו הדרכים, כמו הקשיים
וכולם- כולם באחד מרבים,
מפרק, מעכל מאדה,
ואני, כבר לא עצמי, אלא רבים אחרים.

והכל התחיל בצמתים
אשר מובילים אל המטרה,
ומביאים להחלטות,
שמביאות לחרטות,
והכל נהפך לעבר עצוב,
שמח, זה כבר לא ישתנה הכל הוחלט
ואתה כבר רק עוד אחד,
מורכב מרבים,
בדרך לדרך מיני רבות שבחרו אחרים.