[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אופק אור
/
הגלגול

הסכיתי לנחשים ילדה פעוטה, הם יודעים את שנסתר מהעין.
בעבי אפלולית מלחשים הנחשים על סודות הארץ האדומה, אשר שוכנת
מעבר לשמיים.

-מי אתה, אדון?

-"אני הוא הספן שלך, ילדתי. באתי לקולך ממרחקים ומוטלת עלי
המשימה לקחתך מכאן."
-ולאן אתה רוצה לקחתני?

-"את היא שתאמרי את היעד, אני הוא רק המשיט, המוציא לפועל את
תוכניתך"

-אז ברצוני להגיע לכוכב הנסיך הקטן, הוא הבטיח לי מסיבת תה
כשאקפוץ לביקור

-"מטלה קשה היא זו, ילדתי-עלמתי, ואין ביכולתי לבצעה לבדי,
ברשותך, אקרע לנחשי שיעזור לי"

-או, האם זה הכרחי? איני בוטחת בנחשים, הם גורמים לי צמרמורת

-"לצערי זהו עניין מחויב המציאות בהחלט, רק נחשי ידידי יודע את
הדרך לכוכב הנסיך הקטן לאמיתה, ואת יכולה לבטוח בו, כשם שאת
בוטחת בי"

-שמחתי כשקראתי לך לבוא, אולם לא עלתה בדעתי הצרה הנוראה הזו -
מסע עם נחש... והרי נחש הוא זה שהביא עליי את מותי בפעם
האחרונה.

-"אולם אל לך לשפוט נחש על פי טבעו, נחשי זה - חבר הוא - ואין
הוא ככל הנחשים. מזכיר הוא לי יותר את הכלב הנלהב לעשות כמצוות
אדוניו"

-גם כלבים איני אוהבת.
-"אני מבין..."

-החלטתי. אניח לך לקחת אותי, ולנחש אתיר להצטרף, כל עוד לא
ישמיע רחש.
-"עלמתי היא גבירה נבונה, וטוב ליבה קורן"

-אין צורך בחנופה. הנני יודעת היטב את פשרי. כעת, ברצוני להגיע
לכוכב הנסיך עוד לפני החשיכה.

-"אבל גבירתי, הרי זה מסע ארוך, ספינתי לא תוכל לשאת את המאמץ
בכזו מהירות."

-אם כך, אקרא לספן אחר, ואולי לטייס - הוא לא יסרב לאמרתי.

-"כל מה שתאמרי הגבירה, אעשה כמיטב יכולתי."
-לא ציפיתי לפחות.

-נו, ספן, האם כבר הגענו?

-"היטב רואות עינייך כי אין זה כך, כוכבו של הנסיך עודנו
רחוק."
-אולם כבר שקיעה! ואיני מתכוונת לאמץ את עיני בחשכה!
אמור לנחשך, המתעקל, שיפסיק מלחשושיו, איני מעונינת להיפגע
מלחשו - בודאי רוצה הוא להורגני.

-"אין זה כך מלכתי, נחשי רק מתנהג בידידותיות, כמנהג הנחשים.
האם יותר לי לשאול שאלה?"

-יותר.

-"מה היית בגלגולך הקודם?"

-חוצפה רבה מביאה אותך לשאלני קושיה אשר כזו, אולם אומר לך,
ולו רק בכדי לסתום את פיך המלהג.

-"כן מלכתי, תודתי אינה יודעת גבול"

-בגלגולי הקודם, הייתי פרפר. גדול ויפה ונהדר. ימים רבים
נופפתי בכנפיי, עד אשר נחש ביצות איום תקף את מחלפותיי. משום
כך, נערי, נתונה איבתי למין הנחשים.

-"פרפר היית, אני מבין. וזחל? האם לא היית לפנים גם זחל?"

-זחל! איזו מין שטות. ילדון, עליך לשמור על מלותיך, עוד עלולה
אנוכי להתרעם על חוצפה אשר כזו, אפילו אם היא באה מפיו של
בור.

-"כן הוד מלכותה, אשמור על פי.
 אהוי! הנה הכוכב של הנסיך הקטן! והוא שם - מחכה  לנו!"

-מחכה לי, בלי ספק. ואין הוא קטן כלל וכלל. אדיר הוא מכל
הנסיכים ביקום, ולכן  ראוי הוא לשכמותי.

-שלום אדוני הספן. שלום ילדתי הקטנה

-"נעים מאוד להכירך, הנסיך הקטן. רבות ונפלאות שמעתי
אודותיך."

-אכן אדיר אתה ורב עוצמה, אולם אין זו דרך לנהוג בגברת, הוד
נסיכותו. הרי לפניך עומדת גבירה מכובדת. האם לא תפנה לה כיסא?

-ומדוע אעשה את זה?

-הרי אני אישה מכובדת, אין זה מכובד שאשב על הקרקע כנוודית.

-יכולה את לעמוד, אם רצונך בכך, אולם אל לך לשכוח- ילדה את,
ולא יותר

-למה אתה מתכוון? אני היא הגבירה, הנסיכה, המלכה. אצילותי
נודעת בכל היקום התרבותי ויופיי נערם לפניי כמרגליות.

-איזה דימויים מצחיקים. איפה שמעת אותם? בפרסומות? די די,
ילדה, עלייך לצאת מהבועה, אינך פרפר עוד - זחל את - צעירה
ורעננה ותמה. עלייך לשמוע את לחשושי הנחשים. לכי לעבר הארץ
האדומה, ושם תמצאי את מבוקשך.

-שלום אדון ספן, להתראות הנסיך הקטן. הנחש אמר לי לשחות לעבר
הכוכב האדום, וכך אעשה.
אולי עוד נפגש.

-אכן, עוד נפגש.

12.07.00








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שוב מדור ספורט?
אולי הפעם
עסקים?




צילה גורילה
לבנזוגה


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/10/00 23:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופק אור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה