שרה להב / 470. אביב כסתו |
של אביב, עדיין בחיתוליו,
כשממעל עבים מתרוצצים
והבולבולים מנקרים ניצי-עצים.
האוויר צלול ובוקע במגוון
של צבעי כחול-לבן
כמתעקש להשתעשע באור-צל
בחיק קימטי סלע או אגל.
גיבעולי צמחים הופכים
לקנים מעובי-ניצנים
והאדמה בלחות- מתחייכת
ובגאווה בצאצאיה דוחקת.
רק לה הר הגעש מותח קו
ובעצלות מתמשכת מניח עלעליו
ככרית לראשה, כבדרך-אגב,
שתתעורר לעוד אביב שהוא סתו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|